דברים אלה נכתבו לפני כחודש בעקבות ידיעה שפורסמה בעיתון “הארץ” בדבר התרחבות תופעת ההפרדה המגדרית.
חשוב לי לכתוב את הדברים האלה , בכדי לשמור על ההישגים המשמעותיים שהושגו ב2012 במיגור תופעת ההפרדה המגדרית ולהציג תמונה הרבה יותר מורכבת , ומציאותית . אני רב קונסרבטיבי אשר היה בין מובילי המאבק נגד הדרת נשים בשנת 2011-2012
ביום ששי האחרון (17.11) פורסמה כתבה בעמוד הראשי של הארץ על התרחבות תופעת ההפרדה המגדרית והדרת הנשים , ויש בה כדי להפחית מעוצמת השינוי שחל ב6 השנים האחרונות בתחום , על ידי איסוף של ארועים והפיכתם לתופעה. יצויין , כי תמיד חשוב לצלצל בפעמוני ההשכמה , אך גם חשוב לעשות זאת ללא יצירת חורבן מיותר.
הערך העומד על שולחן הדיונים והמעשים בעניין זה , הוא אחד מערכי היסוד של הדמוקרטיה והוא ערך השוויון .זהו.
אכן ,כאשר החברה הישראלית החליטה להיות אקטיבית ולשמור על ערך השוויון כערך מכונן ונאבקה עליו היא גם ניצחה והסירה מעצמה את אותן תופעת של הפרדה מגדרית והדרת נשים. דברים אלו ראינו באופן מובהק במאבק שהתנהל בסוף 2011 ובתחילת 2012 בו הרבה מאוד ארגונים של החברה האזרחית השתתפו, כופפו חברות מסחריות וגופים אחרים אשר הדירו נשים בשל התובנה ש”לא רוצים לפגוע” ואף אילצו את הממשלה , רשויות מקומיות וגופים אחרים להתמודד עם התופעות באופן משמעותי. בסופו של דבר הצליחו אותם ארגונים לשנות את השיח ולהטמיע את הדבר החשוב ביותר , שמערכות ערכיות אינן נמצאות רק בצד אחד של המאבק ועל כן אין מקום כלל לתופעה של הפרדה מגדרית במרחב הציבורי.
חשוב אם כן לדייק אודות המצב היום. קל ביותר לקבץ מספר מקרים ולהחליט שהם תופעה ושהתופעה מתרחבת. בעידן שלנו , פשוט ביותר לייצר תדמית אשר תתקבל כמציאות על אף היותה שונה מן המציאות.
אתחיל בדוגמא מירושלים.
בירושלים מתפרסמים מאז 2012 כ- 200 אלף פרסומים על לוחות מודעות הכוללים דמויות נשיות , זה גם מסחרי, גם תרבותי , גם עירוני, גם שכונתי. 200 אלף זהו מספר מינימלי (סביר להניח שמפורסמים הרבה יותר) , כמות הפרסומים המושחתים מדי שנה הוא כ-10 וזה בהערכה נדיבה.
התופעה זו אם מוגרה ב2012 ומאז המפרסמים שבו לפרסם דמויות של נשים בלוחות בירושלים , והוכח שאין למעשה השחתות בירושלים ( רק לשם הצדק ההסטורי גם לא היו השחתות רבות לפני 2012 ,אך המפרסמים החליטו בזמנו להדיר את הנשים מהפרסומים בטענה שירושלים מוגדרת כעיר פרסום חרדית, כיום מפרסמים בירושלים כמו בכל עיר אחרת בארץ כתוצאה מהמאבק) .
אם כן , מה יש לנו כאן , איך לפתע זה מסוקר כתופעה?
סיקור ההשחתות בירושלים אינו קשור למספר היחסי , אלא זו ידיעה “טובה” , ועל כן נחשפים רק למספר ההשחתות ולא למספר הפרסומים הכולל. יצויין כי בגל הנוכחי של “התופעה” אחת ההשחתות שסוקרה בהרחבה , ספק גדול ביותר האם היא נעשתה על ידי משחיתים אידאולוגים או על ידי גורמים בעלי אינטרסים אחרים, אך כל הסימנים העידו שזו לא הייתה כלל השחתה אידאולוגית. השחתה זו סוקרה בהרחבה כהשחתה אידאולוגית וכנסיון שוב לבנות תדמית מסויימת לירושלים ולהצית בה את “אש” ההשחתה , דבר אשר למעשה לא ממש קרה ולא ממש קורה ברגעים אלה.
בתי קברות :
השאלה היא אז מה אם יש שלט נשים וגברים ? האם ניסיתם פשוט לעמוד עם בן זוגכם או בת זוגתכם יחד בבית הלוויות, בלי שבהתניה בלתי מוסברת תיפרדו כי יש שלט? השלט הזה הוא בשביל אלו המבקשים הפרדה , אך מעולם בכל הלוויות בהם נוכחתי ועמדתי לצד זוגתי , או לצד נשים וגברים אחרים , לא נאמר לי להפרד ולא ננקטה שום סנקציה לאכוף הפרדה .
יתרה מכך , בלווית אבי ז”ל ניגשתי לנציג החברה קדישא והודעתי לו שאחיותיי גם יגידו קדיש על אבי . הוא לא שמח במיוחד על זה אך קיבל את זה . לא הייתה כאן שאלה האם מותר להן או אסור , זהו הרגע הכואב והאינטימי שפשוט צריך לעשות מה שמרגישים ולא מה שנראה שמצופה ממכם. האם יפסיקו את הלוויה בשל כך ? האם יקראו למשטרה? וודאי שלא , אך החברה הפלורליסטית הישראלית באופן וולונטרי אוכפת לעצמה את מה שהיא אפילו לא התבקשה.
ישנם מקומות כמו בית שמש בו נמשך המאבק העיקש ואכן שם צריך להמשיך בכל הכח כדי למגר את תופעת ההפרדה , וכמוה בכל מקום ברחבי הארץ בהם יש ארועים המחייבים תגובה , חייבים להגיב . להגיב – כן , להפוך כל דבר לתופעה ולהכליל – לא.
אם ישנם נסיונות של פוליטיקאים “להכשיר ” הדרת נשים בתרחישים מסויימים גם למולם יש לנהל מאבק בלתי מתפשר.
ערך השוויון אינה נתון למשא ומתן , אך אינו ערך פסיבי , בחברה אשר יש את אלו המבקשים לפלג את חלקיה , על החברה הפלורליסטית הישראלית לעמוד על ערכיה באופן אקטיבי , וראו זה פלא . במאבק ערכים מול ערכים הצד המדיר מבין , שאין כאן ריק , יש כאן חברה ערכית אשר תגדל את ילדיה בהתאם לערכי השוויון ולא תנוח ולו לרגע כדי להמשיך ולדבוק בערך מרכזי זה .
יחד עם זאת על החברה הפלורליסטית הישראלית לפקוח סוף סוף עיניים ולראות שהחברה החרדית עסוקה באחד מרגעי המשבר הגדולים בתולדותיה כתוצאה מהגלובליזציה. הכי קל לשמר אותה בתדמית ה”רע”. אך שימור זה רק משרת את אלו אשר נח להם להסתיר את המשבר והעיסוק בהפרדה המגדרית משרת אותם , הם אינם מעוניינים כי החברה הפלורליסטית תראה כי ציבור חרדי רחב ומתרחב מעוניין להשתלב ולא להשתלט ,וכי השינוי ניכר גם בתחום אשר עוסק בו מאמר זה .
מילה נוספת המיועדת לחברה הישראלית המתיימרת לחיות חיים שוויוניים . אפשר לבכות על הפרדה מגדרית , אבל כדאי להסתכל טוב טוב פנימה , ולהשוות את השכר בין נשים לגברים לאותה עבודה , לשבור תקרות זכוכית , ולעשות כל מה שצריך לעשות כדי שערך השוויון ייראה יומיומית ויפה שעה אחת קודם.