Archive for May, 2015

לירושלים שלי,

כבר 60 שנה ועוד קצת…. אנחנו מכירות….
נולדתי בך… בבית חולים שערי צדק הישן ברחוב יפו….
גדלתי בך ברחוב מטודלה עד גיל 7….(הורי היקרים העבירו אותי
לחיפה…)
על  אף  המעבר  לא ויתרתי … כל חופש גדול הייתי חוזרת לביקור ארוך אצל הסבתות היקיות ברחוב ההסתדרות…
המסלול האהוב עלי בשנים אלו היה לקיטנת ימק”א…. לבריכת ירושלים ולבתי הקולנוע בלב ירושלים… אוריון… אורנה.. אורגיל , רון, ארנון, הבירה, חן, עדן…, וגם תל אור…
מרכז העיר היה כמו גן עדן קטן… עם המון פיתויים ….. כמו קפה אלנבי וגלידה אמבטיה….(על שום  צורת הגביע..)

כשסיימתי צבא… החלטתי להתגורר בך…
שנות ה70 לאחר איחוד העיר… היו שנים של קסם התחדשות… ביקורים אקזוטיים בעיר העתיקה…
ואז גם החלטתי שעלי לממש את אהבתי ושיטוטי… ולהפוך אותן למקצוע… וכך הפכתי למדריכת טיולים…. ומאז ועד היום אני בטוחה שלא בחרתי במקצוע…. בחרתי באהבה….

בירושלים פגשתי גם את בן זוגי היקר דודו (ראש העיר ) קופרמן …
בן למשפחה מרובת דורות ופעלים בעיר זו….

אהבות אינן רק שמחות הן מלוות גם עצב ודמעות… וזכרונות..

כאן קבורים גם סבי קרל רוזנברגר…..שעלה מגרמניה בשנות ה30 ועבד כרופא נשים במשך שנים..
סבתי הילדה  רוזנברגר שהיתה רופאת עייניים ועבדה בקופת חולים ברחוב שטראוס…
סבתי קטה אלקלס…  מורה לאנגלית לימדה והכינה תלמידים רבים לבגרות ולאוניברסיטה…

וגם אהוב ליבנו יקירנו בננו יהונתן קופרמן שנפטר בדמי ימיו בקיץ 2013.. בגיל 23…

ועל כל אלה ועוד ….. אין לי עיר אחרת….

ורק ירושלים!

ממני באהבה ….

Advertisements

10698586_742193852482910_4999874888934404938_n-1בארוד-0בית ררגיל-0הבית שלי-0וולתר איתן-0ירושלים שלי-0

אתחיל בזה שאתוודה,אני לא ירושלמית.מעולם גם לא גרתי בירושלים..תמיד ליד,בערך,לא בדיוק.
תחילת המעבר שלי ממישור החוף לאיזור ההר עברה בחוות שער הגיא.שם נולדו שלושת ילדי. משגדלו מעט נטענו שורש במבשרת ציון,אליה הגענו לפני כרבע מאה. העיר הגדולה,אם כן,בשבילי היא תמיד ולעולם ירושלים.
איכשהו תמיד קרוב,תמיד כמעט,תמיד בערך….
ובכל זאת,העיר הזו מהלכת עלי קסמים מאז שעמדתי על דעתי,תמיד ידעתי שאתחתן עם ירושלמי ושאגור תמיד  בסביבתה.וכך אכן קרה..
הכל בשבילי היא ירושלים,יש בה מן החול ומן הקודש,היא של כולם והיא פרטית שלי,היא דיבור ושיר,היא יומיום
והיא של חג,היא של אבן וזהב,יש בה פינות שהם זכרונות,
אין ולו פעם אחת שאני עולה לירושלים(כן,אני עולה אליה….) שהיא לא ממלאת אותי שמחה ויופי,שהיא לא נוגעת בנימי נפשי,שהיא לא מרגשת אותי ממש עד דמעות.
זאת ירושלים שלי,אהובה ,מוכרת ונסתרת,גלויה ומצפה להתגלות,מחייכת ובוכה.
שיר אהבה.
חוה קציר Hava katzir
מבשרת ציון Israel

חברות וחברים יקרים- הזמנה לתושבות ותושבי ירושלים להגג על העיר , כאן ב “עיר על ההר”midba

לקראת יום ירושלים המתקרב – והכתבות בגנותה של העיר המשמשות ובאות, החלטתי להעמיד את הבלוג שלי “עיר על ההר ” לרשות תושבי ותושבות העיר הרוצים לכתוב על ירושלים הארצית , היומיומית , על אהבה , שנאה , אדישות , ועל סנדוויצ’ים בבוקר לילדים , ורגעים בלתי נשכחים. זו במה לכל מי שגר כאן ורוצה לספר סיפור מתוכה. הדברים יועלו לבלוג שלי בכיף ובשמחה ויתנו לחברה הישראלית מבט מבפנים על ירושלים שהם כל כך לא מכירים.
אנא שלחו לי ל-

ayalon95@gmail.com

כתיבה מהנה !

אורי