Archive for May, 2014

חברות וחברים יקרים ,

האפיפיור פרנציסקוס יגיע לביקור בירושלים בתחילת השבוע הבא. זהו ארוע בעל חשיבות הסטורית , זהו ארוע חשוב שאין לעבור עליו לסדר היום . זהו ארוע שחשוב לכל עמי האזור וודאי שלציבור היהודי בארץ. כוחות רבים ינסו לגמד את המאורע , לספר לנו שזה ארוע לא ממש חשוב, שזה לא ממש לנו , היהודים , זה להם , ההם , האחרים  , בעיקר כי הוא האחר .יש מי שידאגו לעשות דמוניזציה לדתות אחרות ויגידו עד כמה שחשוב שנעמוד איתנים על דרכנו הבדלנית  כי כולם באים להשמידנו.

הגיע הזמן לחולל שינוי ובגדול!

הגיע הזמן לחשוב אחרת ולהביא את קול הפיוס הבין דתי למרכז הבמה , לבקש את האחר ולא לבטל אותו. להקשיב , להפנים , ללמוד , לקבל , לחלוק, ולשתף. האפיפיור מגיע וחובתנו להשמיע בקול גדול , לא מתפשר וחסר פניות את מחויבותנו לפיוס , לאחווה בין הדתות והעמים . זוהי הזדמנות שלנו להראות את הפנים האחרות והיפות של ערכינו היהודית , ערכים מכילים, סקרנים , מלאי רבדים , ומלאי טוב . יותר מדי זמן הקול המבקש את הפיוס נמצא במגננה ובהסתרה , כעת הגיע הזמן לצאת מן החושך אל האור , להראות שאלו המבקשים את האחר הם הרוב בארץ הזאת , כי כולנו בסופו של דבר בני אברהם , כולנו בסופו של דבר מבקשים עתיד טוב לנו ולילדינו.

ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בישראל הינו ארוע שחובה לשתף בו את חברינו , את ילדינו , זה ביקור שיתן תקווה לעתיד טוב יותר בארץ הזאת. כל זאת יקרה , בהרתמות חסרת פשרות של כולנו  למען השגת המטרה.

חובתנו המיידית והבלתי ניתנת לדחייה היא לבקש את האחר ויפה שעה אחת קודם. 

הרב אורי איילון 

תמונה

 

האתגר הגדול העומד לפתחנו , אנחנו היוצאים באופן חד ובלתי מתפשר נגד “תג מחיר”, נגד פשעי שנאה , נגד גזענות ונגד מגמות בחברה הישראלית ה”מבינות” את התופעות האנטי מוסריות וההרסניות האלה היא להשמיע  קול צלול וברור, לא מתפשר, לא מנהל משא ומתן , לא מבין את הנסיבות , ולא מאשים את “הצד השני”.תמונה

חובה עלינו להפוך את קולנו לקול המוביל בחברה הישראלית , למיין סטרים , לשביל הזהב, דרך של דיאלוג , חיים משותפים , הכרת האחר , וכבוד האדם באשר הוא אדם.

הקול שלנו נתפס כקול אזוטרי, מתייפייף , תמים , לא מבין את המזרח התיכון וניתן להמשיך ולהפליג בתאורים. 

 הגיע הזמן לצאת מהמערה!

, הגיע הזמן להביא, ויש האומרים להחזיר , את השפה הערכית שלנו למרכז הבמה הישראלית , לא מתוך חשש, ולא מתוך ייאוש , אלא מתוך אמונה ערכית עמוקה לפיה כך אנו רוצים לראות את עתידה של מדינת ישראל וכך אנו רוצים לגדל את ילדינו.

הכל מתחיל בשפה , בשפה שהיא ברורה ולא מגמגמת , חדה ולא מתפשרת, כי על גזענות ופשעי שנאה לא מתפשרים ולא מנהלים משא ומתן.

ככל שנשמיע אמירות ברורות , נפרסם אותן ברבים , בקולנו, עם פנינו , כך יצטרפו אלינו עוד ועוד אשר יבינו שאין מה לשתוק עוד. אחרת , אפשר להתחיל לסגור.

זוהי חובתנו המוסרית , בשביל הכאן והעכשיו ובשביל ילדינו.

האם נוביל את עצמנו בעיניים פקוחות  אל השאלה שילדינו ונכדינו ישאלו בעוד כמה שנים – איפה הייתם ומה עשיתם כאשר פשעי השנאה התרחשו ?

התשובה היא ברורה כבר היום להשמיע קול חד ברור וערכי  ולעשות מעשה אשר ישמור על הארץ הזאת מוסרית ושוחרת שלום – עכשיו ולא מחר.