Archive for July, 2014

tagmeir1

ההתרחשויות בדרום , הכניסה הקרקעית , הטילים העפים לכל עבר, כל אלה הסיטו את הפוקוס התקשורתי מהסיפור האחר, הסיפור העמוק והמרכזי אותו עוברת החברה הישראלית כיום. זהו הסיפור על השנאה והגזענות ההולך ומתעצם ומכה במוסריותנו ללא רחם.
שנאת האחר הפכה להיות לגיטימית . מובילי השנאה מרשים לעצמם להתבטא באופן מתיר דם ללא שום צורך לעטות מסכות ולהסתתר .השנאה בודקת את גבולותיה, עד כמה היא יכולה להעלות את סף הגירוי של אלו הכמהים לה ועד כמה יש להקצין כדי להשביע את רעבונם של אלו אשר חונכו על מושגים כעם הנבחר, ועוד מושגי עליונות.

טילים ופיצוצים היו תמיד,בכל העמים ובכל המדינות , המפלט המטאטא מתחת לשטיח את בעיות היסוד.

אך הפעם קרה משהו שונה.
אלו , הקרויים הרוב הדומם , לא דוממים עוד.
אלו אשר אינם מוכנים להשלים עם תופעות שנאת האחר הגזעניות ,אינם יושבים מהצד.
כל אלו הבינו שצריך להיות נוכחים במרחב , לעמוד אל מול השנאה והשונאים ולהביא את המערכת הערכית המכילה את האחר והנלחמת ברוע למקום שנשמע בקול.

התקשורת עדיין לא הפנימה את השינוי ועדיין נותנת במה רחבה לגזענים ובמה רפויה לקול המוסרי , הערכי והמהפכני , בו עם המעוניין לשמור על ערכיותו המוסרית אומר די.

כנראה שמשימת כל הנאבקים על דמותה המוסרית של ישראלים צריכים להאבק במקביל בחומות הסיקור התקשורתי אשר יאפשרו להם להגיע לתודעה רחבה ביותר, ובכך לגייס לשורותיהם את אלו אשר מאמינים בדרך אך עדיין לא הפנימו שנפל דבר , שאין שום סיבה להיות פסיבי, שאלו הנאבקים על דמותה המוסרית של ישראל באופן אקטיבי ובלתי מתפשר ינצחו בסופו של דבר, ואילו הציניים אשר ימשיכו להגיד שהכל אבוד , אינם אלו המשקפים את המציאות העתידית האפשרית.
יש כאן בשורה גדולה , יש כאן ציבור גדול אשר אומר שלא ניתן לגזענות להיות לגיטימית , שלא נשנא את האחר באשר הוא אחר, שלא נכליל, אך בעיקר הציבור הזה אומר שנוכחותו במרחב הציבורי , נראותו היא היא אחד מכלי נשקו כדי לעצור את הפיכתה של ישראל למדינה המושתתת על ערכי שנאה וגזענות פשוטה.

גם בירושלים , גם בתל אביב , גם בפרדס חנה וגם בכרמיאל , בכל רחבי הארץ קמות קבוצות האומרות די.
יש להמשיך ולהיות נוכחים , להיות נחושים גם כשהטילים שורקים , כי בזמן שהטילים שורקים עדיין נמצאת הגזענות והשנאה ברחובותינו.

עם שוך הקרבות ,הגזענות תטפח על פנינו שוב , אך היא תמצא אותנו מוכנים עם הרוב אשר לא יתן לה לעבור ולא להתקדם אפילו צעד אחד נוסף.

הקפאה – הפשרה

Posted: July 16, 2014 in Uncategorized

במקום בו הכל קופא
נראים הרגעים נטולי רגעים
במקום בו השמש ממיסה את שארית התום
צומחים פרחים מלאי צבעים

לו רק נתנו לנו קופסאות לשמור את השמש
לרגעי המרחבים הקודרים
היינו ממיסים קרחוני עיניים

ומפסלים חיוך
ומקמטים נוקשות
וזורעים את זרעי השמש האחרונים

לבשר על הזריחה הגדולה